פתרונות ממ"ד ומקלט מפני טילים
מרחב מוגן דירתי הנו פתרון המיגון המחויב על פי חוק בכל דירת מגורים.
בניית ממ"ד הפכה לחובה החל משנת 1992 לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. כל בנייה של בית חדש בין אם פרטי ובין אם דירה בתוך בניין מחויבת בבנייה של מרחב מוגן אשר יספק הגנה לתושבי הבית.
לראשונה בישראל! ממד"ים ומממי"ם מפלדה, מאושרים פיקוד העורף! משקל קל, ניידים וקלים להרכבה, מתאים גם להשכרה לאירועים ואתרים זמניים.
בחירת מיגון לפי חומר
בחרו את המיגון שלכם לפי סוג החומר ממנו הוא מורכב:
- מקלטי פלדה – מאפשרים ללקוח לקבל רמת מיגון גבוהה יחד עם יכולת לבנות התאמה בצורה מוחלטת לצרכי הלקוח.
- מקלטי בטון – מקלטי הבטון הנם פתרון המיגון הנפוץ, המאושר והוותיק ביותר מבין פתרונות המיגון
- משולב (פלדה ובטון) – פתרונות מיגון משולבים מחומרי פלדה ובטון.
בחירת מיגון לפי צורך
או לחילופן, תוכלו לבחור מיגון ע"פ צורך, אם זה לבית פרטי / למקום ציבורי ועוד:
- מיגון בתים – פתרונות למיגון בתים אשר יתנו מענה לכל בעיה ולכל אתגר.
- מיגון נייד – פתרונות מיגון ניידים בניהם ניתן למצוא מיגוניות למכירה לקהל הרחב במגוון מידות.
- מיגון מוסדי – פתרונות המיגון הנדרשים לכל עסק או מפעל כהגדרתו על פי חוק.
המדריך המלא לבחירת ממ״ד
המציאות הבטחונית במדינת ישראל אינה זהה לשאר מדינות המערב. נשק תלול מסלול וטילים ארוכי טווח בעלי איום אב״כ הפכו לאיום המרכזי על העורף הישראלי. בשל האיום הבלתי פוסק הוחלט כבר לאחר מלחמת המפרץ (1992) על שינוי במדיניות ההגנה על אזרחי המדינה.
ע״פ השינוי החדש (חוק ההתגוננות האזרחית) הוחלט על הכנסת מרחב מוגן דירתי (ממ״ד) כחלק בלתי נפרד מתוכניות הבנייה המבוצעות במדינה וכתנאי לקבלת היתר בנייה מכל סוג שהוא. בשנת 2010 אף הוחלט על תקנה חדשה לצורך מענה בפני תקיפות לא קונבנציונליות (אב״כ), המחייבת התקנה של מערכת סינון ואוורור.
הממ״ד מוגדר כמרחב מוגן, עם זאת ישנם מספר מרחבים העונים להגדרה ״מרחבים מוגנים״, ביניהם ממ״ק (מרחב קומתי משותף למספר דירות) וממ״מ (מרחב מוגן במבנים ציבוריים), מטרת המרחבים היא לספק הגנה מפני התקפות שזמן ההרתעה להתמודד איתם קצר ולא נית להגיע למקלט.
בישראל כ800- אלף ממ"דים בלבד וביותר ממיליון דירות אין מרחב מוגן.
רבים מתושבי המדינה מבינים את האיומים הביטחוניים ומעוניינים לבנות/להוסיף מרחב מוגן בביתם. המדריך הבא נועד לאותם אנשים המעוניינים להבין את כל כל המידע הרלוונטי הכרוך בהכנסת/ בניית המרחב המוגן ולמצוא תשובות לשאלות הרבות כגון: כמה זה עולה? איך בונים? איך נערכים? איך מוסיפים מזגן ועיצובים נוספים? ומהי הדרך היעילה ביותר לבצע את התהליך? מדריך הממ״ד המלא.
טרום בניית הממ״ד
- בדיקה מול הרשויות – זהו השלב הראשוני ובו יש לברר את הזכות לתוספת בניה בצמוד לנכס או על ידו. בשנים האחרונות ברוב הרשויות המקומיות ישנה מגמה חיובית ועידוד הבניה של מרחבים מוגנים על מנת לתת פתרונות ראויים למצב הבטחוני המחייב הגנה שוטפת לכלל האזרחים במדינה.
- בקשה היתר בנייה – לאחר שלב הבירור מול הרשות המקומית, מגישים בקשה להיתר בנייה, כאשר לבקשה זו יש להוסיף על פי החוק את תוכניות האדריכל והמהנדס לצורך קבלת אישור. זמן ההמתנה אינו קבוע ושונה בין סוגי ההיתרים (בד״כ בין 6 ל 12 חודשים). זמן ההמתנה תלוי בזמני ההגשה, פגרות, שביתות וכו׳.
- בדיקת קרקע – הערכת רמות השקיעה, הבדיקה היא פשוטה ומבצעים אותה על ידי קידוח בקרקע, הוצאת חול ובדיקת השכבות הקיימות.
- קביעת בסיס לממ״ד – רצוי לקיים התייעצות עם מהנדס על מנת לקבוע את הביסוס הנדרש להכנת הממ״ד. על המהנדס את אופן חיבור הממ״ד למבנה הקיים כך שתמנע התנתקות של אחד מן השני בעתיד.
– לאחר קבלת ההיתר מהרשות ניתן להתחיל את תהליך הבניה של המרחב המוגן.
בניית ממ”ד/תוספת ממ"ד למבנה קיים
תהליך של בניית ממ"ד לוקח מספר חודשים ולרוב מתבצעת במפעל ועם סיום הבנייה מובל להתקנה בבית.
- מבנה ממ”ד – מידות חוץ 3.60מ’\3.60
- גובה פנים – 2.5 מ’.
- קירות הממ”ד – עשויים מבטון מזוין מלא בלבד. קיר חיצוני ממ״ד צריך להיות לפחות 25 ס"מ ואילו בקיר פנימי מספיק 20 ס”מ. כאשר מדובר במרחב מוגן מוסדי עובי הקיר חייב להיות לפחות 35 ס"מ. יש לחבר את תבניות הדלת, החלון וצינורות האוורור כבר בתהליך יציקת הבטון על מנת שיהיו מחוברים היטב אל מבנה המרחב המוגן.
- ריצפת הממ״ד – הרצפה והקירות יצבעו ויונחו כשאר חלקי הבית, חל איסור על שימוש בחומרים דליקים/רעילים, עובי הרצפה לפחות 20 ס״מ.
- גג – רצוי שיהיה חד שיפועי בעובי 30 ס”מ.
- חשמל – גוף תאורה פלורסנטי (רצוי נגד מים), 2 שקעים, 2 נקודות טלפון.
- חיפוי פנים – טיח + צבע (קירות), קרמיקה 33X33
- גימור חוץ – טיח + שליכטא + צבע.
- שטח הממ"ד – לפחות 9 מטר רבוע.
- חומר הבנייה – בניית הממ״ד תעשה ע״י בטון מזוין בלבד!
- צנורות אוורוור (פלאנג׳) – בכל ממ”ד יש צורך ב-2 צינורות אוורור. צינור כניסה כלפי חוץ וצינור יציאה כלפי פנים, רצוי שיוצבו כך שניתן יהיה לחבר אליו משאבת חמצן בעת הצורך.
- חלונות הממ״ד – על החלונות להיות עמידים בהדף/רסס ובעלי יכולת איטום לגזים בעת סגירת החדר.
- דלת הממ״ד – על הדלת להיות עמידים בהדף/רסס ובעלת יכולת איטום לגזים בעת סגירת החדר. על הדלתות להיפתח כלפי חוץ החדר ולהיות במפלס הנמוך בסנטימטרים בודדים ממפלס רצפת החדר ולמנוע פתיחה בחוזקה כלפי פנים בעת פיצוץ.
– תהליך הבנייה והאיבזור חייב לעמוד בתקן ובהוראות פיקוד העורף.
היערכות בממ״ד בשעת חירום
- מים – כמות מים שתספיק ל-3 ימים עבור כל הנפשות בבית, כ-4 ליטר מים לאדם לכל יום חירום.
- מזון – לעת חירום מומלץ על מזון שאינו דורש קירור/חימום ורצוי שיהיה סגור באריזות אטומות.
- מרכיבים בגדר חובה – ערכת עזרה ראשונה, תאורת חירום, רדיו, סוללות, מטף כיבוי אש, רשימות טלפוני חירום.
- מרכיבים שיכולים להנעים את הזמן – מחשב מחובר לרשת האינטרנט, טלויזיה או כל אמצעי בידור, חשוב בעיקר בבתים עם ילדים.
– מידע נוסף והמלצות על הערכות בממ"ד לחרום, ניתן לבקר באתר פיקוד העורף.
ממ"דים למבנים קיימים
בבניה של מבנה חדש, ניתן לקהל היתר בניה ותקן ללא קושי רב בהצגת תוכניות המבנה הכוללות את הממ״ד כחלק מהמבנה. אולם, כאשר מדובר בהכשרת מבנים קיימים התהליך אינו פשוט בכלל. לשם כך קמו בישראל מספר חברות המתמחות בהוספת ממ"דים חיצוניים או במבנים קיימים ובנייה של ממ"דים חדשים למבנים אלו.
שילוט מואר לממ"ד
בהתאם להוראת פיקוד העורף יש לסמן את המרחבים המוגנים בצבע פולט אור (פינות, פתחים, דרכי גישה, עמודים וסולמות). על הסימון להיעשות ברחוב שלא קטן מ- 5 ס״מ ולפחות עד לגובה של 1.90 מ׳. אין לצבוע את משקוף הדלת ויש לסמן רק מחציתו התחתונה של צינור האוויר, אלא במקרים מיוחדים.
– התקנת השילוט המואר מתבצעת בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
בנייה והתקנת מזגן בממד
בכל ממ״ד חייבת להיות תחלופת אוויר, רבים הכירו משהותם בממ״ד הן בשעת חירום והן בשגרה בצורך במזגן במרחב. כיום ניתן להתקין מזגנים במרחבים מוגנים וזאת בהתאם לתקן ולהוראות פיקוד העורף, עם זאת יש לזכור שהצבת מזגן אינה פותרת את חובת תחלופת האוויר.
שילוב של מערכת הסינון/אוורור עם מזגן (עילי/אינוורטר) הוא אפשרי ויש להכלילו כבר בתכנון המוקדם בשלב הבנייה של הממ״ד. חשוב לוודא שהמזגן מתאים לדרישות הן בעת חירום והן בעת שלום.
עלות ממ״ד
עלות בניית ממ"ד בבית פרטי נעה בין 134,000₪ ל- 163,000₪. בבניינים, יש לחזק את המבנה הקיים, ולבנות ממ"ד לכל דירה. לרוב, ממ״דים נבנים בשטח של 12 מ"ר ברוטו, ובעלות של 7,000₪ למ"ר. עלות הבנייה מוערכת בכ- 117,000₪ לדירה.
שימושים שונים לממ״ד
הממ״ד מהווה מרחב מוגן לשעת חירום וזהו יעודו, עם זאת בבתים רבים במידינת ישראל משמש הממ"ד כחדר שירות רגיל (ארונות, עבודה, מחסן וכו׳). הדבר אינו אסור על פי חוק, אך יש לזכור שעל פי תקנות פיקוד העורף נאסר על ביצוע כל שינוי בצנרת, ביכולות האטימה ובכמובן ביכולתו של החדר לשמש כמרחב מוגן בשעת חירום. שימוש שבעת חירום עלול לפגעו בתפקוד החדר כמרחב מוגן.
חשוב לזכור
כול אדם פרטי או גוף מוסדי אשר רוצה לבנות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) או ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) מחוייב לקבל אישורים והיתרים המחויבים על פי החוק הישראלי ועומדים בתקנים של מכון התקנים ופיקוד העורף.
4 עובדות שכדאי להכיר על ממ"ד
- בניית ממ"ד נדרשת לא רק עבור בנייה חדשה אלא גם בגין הרחבה של בנייה קיימת בשטח העולה על 12 מ"ר.
- בראשית היה גודלו של ממ"ד תקני 6 מ"ר. לאחר מלחמת לבנון השנייה עלה שטח הממ"ד המינימלי ל 9 מ"ר נטו.
- החל משנה שעברה נוספה הנחייה חדשה המחייבת התקנת מערכת סינון אב"כ בכל ממ"ד חדש וזאת על מנת לייתר את הצורך בחבישת מסכות אב"כ בעת חירום.
- מפרם מתמחה בבניית מרחבים מוגנים תקניים על פי תקני פיקוד העורף ובשנים האחרונות סיפקה החברה פתרונות לפרויקטים לאומיים גדולים בתחום. החברה מספקת פתרונות יבילים, בנייה במקום ויש ביכולתה לענות על כל צורך נדרש.
דירות חדשות שנבנות כיום נבנות עם חדרי מיגון מובנים אשר עומדים בכל הסטנדרטים לביטחון, על מנת לספק חדר ממוגן באזור כמה שיותר מקורב לאזור המגורים. עם זאת, ישנם המון מבנים ישנים בהם לא קיים חדר מיגון בתוך הדירה עצמה, ולכן חשוב מאוד להתקין מקלט בתוך הדירה או בקרבת מקום על מנת לוודא שישנו אזור ממוגן שניתן יהיה להיות בו בעת התקפה.
מהו מקלט
מקלט הנו חדר ממוגן אשר אמור לספק הגנה מפני התקפות טילים, התקפות טרור ולוחמה גרעינית. מקלט אמור לעמוד בסטנדרטים שונים, הוא אמור להיות מתוכנן בצורה מוקפדת עם פתחי אוורור ממוגנים וחסומים על מנת לספק הגנה מפני נשק ביולוגי וחדירה של חומרים כימיים אל תוך חלל החדר הממוגן. אנו עוסקים, מזה שנים רבות, בתכנון והקמה של אזורים ממוגנים עבור אנשים פרטיים ועבור בניינים, תוך הקפדה על כל התקנים והדרישות הנחוצות על מנת לספק את מלוא ההגנה כנגד נשק בליסטי, קטיושות, סקאדים, לוחמת טרור, לוחמה כימית וביולוגית ועוד.