פוטנציאל פגיעת רקטות

רקטות קסאם הן רקטות פשוטות ביחס לרקטות אחרות. למעשה, הן מורכבות מצינורות מתכת פשוטים המלאים חומר נפץ, והדלק שמניע אותן ניתן לייצור באמצעים ביתיים. למעשה, את כל תהליך ייצור הרקטה ניתן לבצע באופן ביתי, זול וללא מאמץ מיוחד. טווח הרקטה מוגבל יחסית, והדיוק שלה אינו גבוה. למרות המספר העצום של הרקטות מסוג זה אשר נורו מרצועת עזה לעבר יישובי החוף הדרומי של מדינת ישראל, ישנם מעט מאוד נפגעים כתוצאה מהרקטות. לכן, יש הטוענים כי רקטות הקסאם פותחו על ידי ארגון "חמאס" כנשק סמלי בלבד המשמש להרתעה וללוחמה פסיכולוגית נטו, ולא נועדו להיות נשק קטלני.

ומה אומרים מחקרים?

אך האם אכן ניתן לייחס את מספר הנפגעים הנמוך לאיכותן הירודה של הרקטות? מחקר חדש מוכיח כי הדבר אינו נכון, ושמיעוט הנפגעים נובע דווקא מטיב מערכות המיגון שמפעילה ישראל. שם המחקר הוא "פוטנציאל נפגעים המוני מרקטות קסאם". המחקר, שנערך באוניברסיטת ייל בארה"ב ע"י החוקרים ד"ר אדוארד קפלן וליאן צוקר, קובע כי כל קסאם שנופל בסביבה עירונית עלול לפגוע בשלושה עד תשעה בני אדם, המצויים ברדיוס של חמישה מטרים ממקום הנפילה. על מנת להגיע למסקנה זו, השתמשו החוקרים בעיר שדרות כדוגמא, ועליה יישמו מודל פיזיקלי ומתמטי המדמה את פגיעת הקסאם.

המחקר הוכיח שאמצעי ההגנה האזרחית- ביניהם כיפת ברזל, מקלטים ומרחבים מוגנים, וכן מערכת התרעה מוקדמת- הם אלה שהפחיתו באופן דרסטי את מספר ההרוגים. לא פחות מ-5000 רקטות קסאם נורו מרצועת עזה לעבר העיר שדרות בשנים 2001-2010, ומניין הנפגעים כתוצאה מרקטות הגיע לעשרה הרוגים ו500 פצועים. על פי תוצאות המחקר, אם מדינת ישראל לא הייתה מפעילה את אמצעי ההגנה האזרחית בעיר, מספר ההרוגים עלול היה להאמיר ל27-92 בני אדם, ומספר הפצועים- לאלפי בני אדם.

מצב ההיערכות לפגיעת רקטות

ואכן, מדינת ישראל פועלת באופן מאסיבי ומשקיעה תקציבים ומאמצים רבים עבור ציוד לשעת חירום על מנת להבטיח את שלומם של תושבי הדרום, הנמצאים תחת איום מתמיד של ירי רקטות מהרצועה. סוללת כיפת ברזל, לדוגמא, מצליחה ליירט 75% מהרקטות בתחום שלה בעודן באוויר, ובמהלך מבצע עמוד ענן, אחוז ההצלחה עמד על 84%. מערכת "צבע אדום", מערכת להתראה מוקדמת על ירי רקטות, מתריעה 15-30 שניות לפני הנפילה ובכך מודיעה מראש שיש לתפוס מחסה מפני הרקטות. מאז מלחמת המפרץ, כל בנייה חדשה בישראל מחייבת בניית מרחב מוגן דירתי. אין פלא אפוא, שמערכות המיגון הצליחו להפחית את מספר ההרוגים בשיעור כה גבוה.